התמודדות עם מחלה – היבט פסיכולוגי

על מנת להבין את הקשר בין מחלה גופנית מובהקת כטרשת נפוצה לבין הפסיכולוגיה, נרחיק קמעה אל תורתו של זיגמונד פרויד. פרויד החל את דרכו כרופא צעיר בחקר תחום הנוירולוגיה, והאנטומיה של המוח. התעניינותו בתחומים נוספים כפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, והיפנוזה, הובילה אותו להכרה בכוחן של המלים ושל הדבור, והשפעתם על המערכת הנפשית כמו גם הגופנית. אם כן כאשר נשאלת השאלה בדבר הקשר בין מחלה גופנית מובהקת לבין תחום הפסיכולוגיה, התשובה מתמקדת במרחב של השפה, כלומר: מלים, דיבור, ותקשורת.

מחלה גופנית כרונית מעלה סוגיה מורכבת שעיקרה דיאלוג שבין גוף ונפש. דיאלוג זה עבור מרבית האנשים החולים במחלה כרונית כמו גם עבור אנשים בריאים, מהווה לעיתים מפגש זר, אך גם מחודש. זר, כיון שגופם השתנה, ומתנהג באורח שעד כה לא היה מוכר במהלך שנות התפתחותם וחייהם כבוגרים. מחודש, כיון שדיאלוג זה מוכר מתקופה הרבה יותר מוקדמת. תקופה שזה מכבר נשכחה, אך לא נמחקה מהזיכרון הגופני והנפשי. זוהי תקופת הינקות והילדות המוקדמת.

בשנות חייו הראשונות של התפתחות התינוק התקשורת שלו עם העולם עוברת דרך גופו. התרגום המילולי לצרכיו נעשה באמצעות הוריו, וסביבתו הקרובה. כך למעשה מתחילה רכישת השפה. אדם שחלה במחלה כרונית בעלת סימפטומים גופנים שונים ככאב, תחושות לא נעימות בגוף, ואבדן בתפקוד פיזי, נדרש לעתים ללמידה של שפה חדשה המגשרת בין גופו לנפשו, ובינו לבין סביבתו. חולי טרשת נפוצה נדרשים ללמידה חדשה של הסתגלות הגוף לתנאים שונים כגון: טמפרטורה, קצב הליכה שונה, מאמץ פיזי שונה, כמו גם להתמודדות עם מגבלות וליקויים בתפקוד הגופני, ולעתים גם הקוגנטיבי.

אספקט נוסף המשפיע על אופן ההתמודדות הפסיכולוגי עם מחלת טרשת נפוצה הינו עצם היותה מחלה המוגדרת כמחלה כרונית. משמעות הגדרה זו במובנה הפשוט; שמיום שבו אובחנה המחלה, נוכחותה הגלויה או הסמויה, תלווה את האדם שחלה בה למשך חייו.
החשיפה לתווית של מחלה גופנית כרונית כתוצאה מחוויית החולי, טיפולים רפואיים, ואשפוזים מהווה מרכיב משמעותי המשפיע על אופן התמודדותו של האני, ועל הזהות העצמית. תווית זו עשויה להשפיע על אופן הזדהותו של האדם עם “תפקיד” החולה, דימויו העצמי, והמגבלות החברתיות העשויות לנבוע כתוצאה מכך.

גבולות מידת השפעתה של המחלה על חיי האדם שחלה תלויה במרכיבים שונים ומגוונים , להלן אמנה כמה מהם:
1 . מידת חומרת המחלה, וכיצד היא באה לידי ביטוי בתסמינים השונים.
מידת חומרת המחלה נתונה למדד אובייקטיבי ולמדד סובייקטיבי. המדד האובייקטיבי מבוסס על קריטריונים
רפואים, לפיהם יקבע הרופא המטפל את מידת חומרת המחלה. ( סולם EDSS, ותסמינים קלינים שונים ).
המדד הסובייקטיבי מושפע מהאופן הפרטני שבו האדם שחלה מפרש את מצבו הגופני. יתכן מצב שבו המדד
הרפואי יקבע שחומרת המחלה הנה קלה ואילו החולה יפרש את מצבו כקשה ביותר. או לחילופין מדד רפואי
שיקבע את חומרת המחלה כקשה ואילו החולה יכחיש , יתעלם או יפרש את מצבו כקל. דוגמאות אלו מהוות את
קצוות מנעד התגובה הרגשית, ובתווך אפשרויות תגובה מגוונות המושפעות מגורמים שונים, כמצב נפשי כללי,
ניסיון אישי שנצבר, זמן שחלף מאז התקף אחרון ועוד.
2. מושג תפיסת המחלה מכיל בתוכו מרכיבים תלויי תרבות בהם השפעות פילוסופיות, חברתיות, ומדעיות
הנשזרות עם נסיונו האישי של הפרט. ישנן מחלות אשר ערכן הסטיגמתי גבוה משל אחרות, כן נמצא נטייה
להתוות מחלות מסוימות במטען שלילי או לחילופין בהילה הרואית. נוסף על כך קימת השפעה לאופן שבו נחשף
האדם למחלות שונות במסגרת המשפחתית – חברתית במהלך חייו.
אחת הדוגמאות השכיחות בהן נתקלתי במפגשי עם מאובחנים חדשים של טרשת נפוצה הייתה, הנטייה להשוות
את המחלה למחלת הסרטן בעיקר על פני מימד הסופיות והמוות. זוהי דוגמא לכיצד תפיסה פנימית אישית של
מחלה כרונית מושלכת באופן בלתי הולם על מצבי מחלה אחרים שהידע אודותם חסר בשלב זה.
3. מציאות חדשה של מחלה שאובחנה, מעמתת את הפרט עם נושא השליטה בחייו, ומשפיעה על אופן התמודדותו
עם המחלה. עוד קודם להתהוות מחלה לכל אדם אפיונים של מיקוד שליטה בתחומי חייו הנחלקים למיקוד
שליטה פנימי ומיקוד שליטה חיצוני. במלים אחרות לגבי כל תחום בחייו, לכל אדם קימת בדרך כלל עמדה האם
השליטה תלויה בו = מיקוד שליטה פנימי; או האם מיקוד השליטה חיצוני = השליטה נמצאת מחוץ ליכולתו.
בשעה שאדם מאובחן במחלה כרונית כטרשת נפוצה, ברי לכל ,שעצם האבחנה מעוררת מצב של העדר שליטה.
מה שיקבע בהמשך את אופן התמודדותו עם המחלה הוא האיזון בעמדתו כלפי המחלה. מה נתון לשליטתו
האישית ומה לא. כהמחשה כללית אדגים ואומר שאדם אשר יטה להכללה גורפת של מיקוד שליטה חיצוני חשוף
יותר לכניסה למצב של דכאון קליני.
3. קיימים מרכיבים רבים נוספים המשפיעים על אופן התמודדותו של הפרט עם מחלתו. מרכיבים אלו מושפעים בין
השאר מגורמים כמו: גיל, מין, דת, מבנה האישיות, המערכת המשפחתית, מערכת התמיכה הרגשית,והתייחסות
הסביבה הסוציו-תרבותית.

תהליך קבלת המחלה.
גישות פסיכולוגיות שונות סבורות כי אדם שקיבל אבחנה של מחלה כרונית עובר תהליך בן מספר שלבים:
(א) שלב ההלם הראשוני – תחילתו של שלב זה עם שמיעת האבחנה על המחלה על ידי הרופא המטפל. שלב זה מלווה בתגובת חירום המאופיינת בקהות רגשית, ריקנות ובלבול, חרדה גבוהה, וכן הסתגרות מהעולם והתכנסות פנימה.
(ב) שלב האבל – שלב זה מבטא התמסרות לאבל על אבדן תחושת הבריאות השלמה שאינה מותירה מקום לאנשים, או עיסוקים אחרים. האבל הוא תהליך אישי התלוי באדם החווה אותו, אישיותו והשלב ההתפתחותי שלו. סימני האבל האופייניים הינם: תחושת חוסר מציאות ואפתיה, שקיעה בזיכרונות העבר, חוסר יכולת להשלים עם האובדן. זהו שלב נורמלי בדרך להשגת ההסתגלות לאבדן.
(ג) שלב ההסתגלות – הגדרתה של הסתגלות טמונה בתהליך שבו מתמודד האדם מבחינה פסיכולוגית עם דרישות החיים. עם עיבוד האבל ופרידה מן העבר, יוכל האדם לגלות דרכי התמודדות משמעותיות חדשות, ולהתחיל להשקיע בהווה ובעתיד בדרך אשר תספק משמעות וכיוון חדש לחייו.

בכל אחד מהשלבים עשוי להופיע מגוון של תגובות רגשיות ודרכי התמודדות שונות:
חרדה: המפגש המפתיע עם מציאות חדשה של שינוי לא ידוע, מעורר תחושת חרדה המתפתחת לעתים להרגשת אבדן שליטה על החיים, ולחויה של חוסר אונים. לעתים קרובות החרדה באה לידי ביטוי באמצעות ביטוים פסיכוסומאטיים ישירים כגון: כאבי ראש, עייפות הזעה מוגברת, כאבי חזה, ואחרים.
צער, כעס, ודיכאון: תגובות אלו למציאות החדשה שנוצרה הנן תגובות נורמליות, כמובן בתנאי שאינן נמשכות מעבר לטווח זמן סביר. העדר צער וכאב נוכח האובדן, מוביל לדחיית התהליך ההכרחי של האבל לשם השלמה והסתגלות.
תחושת אשמה: תחושת אשמה, והאשמה עצמית עולה בקרב אנשים החולים במחלה כרונית כתגובה נגדית לתחושת חוסר האונים שמעורר בהם מצבם. ההאשמה עצמית מהווה דרך לרכישת שליטה והתגברות על תחושת חוסר האונים. מטופלים החולים במחלה כרונית מנסים באמצעות האשמה למצוא את הגורם למחלתם ועל ידי כך להסביר לעצמם מדוע דווקא הם חלו במחלה.
הכחשה: טווח ההכחשה הוא רחב החל מהכחשה מוחלטת של המחלה “אני לא חולה, הרופאים טעו באבחנה” ועד להכחשה המתבטאת בהתנהגויות יומיומית כגון לשכוח לקחת את התרופה במינון או בקצב שנקבע על ידי הרופא המטפל.
בחינה מחודשת של משמעות החיים: אנשים רבים חווים את התקופה בה נודע להם על מחלתם כתקופה המהווה קו של שבר בין חייהם הקודמים, לבין חייהם מנקודה זו ואילך. שבר זה מאפשר התבוננות מחודשת על משמעות החיים, מטרות, יחסים עם הזולת, וגם לשם מציאת תכנים חדשים בעלי משמעות.

טיפול פסיכולוגי
התמודדות עם מחלה כרונית כטרשת נפוצה נפרשת אם כן על פני תחומים שונים ורבים, ותלויה ביכולת ההתמודדות האישית של כל אדם ואדם. טיפול פסיכולוגי מהווה את אחד הכלים המקצועיים לעזרה בהתמודדות עם המחלה, למרות שחשוב לציין שלא כל אדם שחלה במחלה כרונית נזקק לטיפול פסיכולוגי.
מטרתו העיקרית של הטיפול הפסיכולוגי הנה לסייע לאדם שחלה להסתגל למצבו החדש, ולהשקיע אנרגיות בפיתוח יזמה ושאיפות המחזירות אותו אל מעגל החיים.
הטיפול הפסיכולוגי באנשים החולים בטרשת נפוצה, נועד לעזור לאדם שחלה ולקרובים הסובבים, בהתמודדויות הנוצרות או נילוות להופעת המחלה. הופעת המחלה פוגשת את האדם שחלה בשלב מסוים בחייו, שלב שבו הוא נמצא בתוך חויה מתמשכת ורצופה של משמעויות ותכניות לחייו; משפחה, לימודים, מקצוע, חברים, ועוד.
הידיעה על אבחון המחלה מהווה סדק ראשוני השובר את עקרון הרציפות של חויתו עד כה. בנקודה זו מתעוררת לראשונה שאלה משמעותית סביב התמודדות עם עתידו בצל או לאור המחלה?
מכאן ואילך נפתח פתח רחב לשאלות שונות ומגוונות העוסקות בהשלכות המחלה על חייו: מה יהיו ההשלכות הגופניות? האם יהיו מגבלות או נכויות? מי יעזור לי ? איך תקבל אותי הסביבה? האם אוכל ללמוד?, לעבוד? להתחתן? להביא ילדים לעולם?. שאלות אלו ועוד רבות אחרות מעוררות רמת חרדה גבוהה כמו גם רגשות של כעס, זעם, יאוש, אשמה, בושה, צער ודכאון.
הטיפול הפסיכולוגי מתמקד בתהליך הקבלה והשיקום של הליקויים, מגבלות או נכות שנוצרה כתוצאה מהמחלה. אחת ממטרות הטיפול הינה לעזור למטופל לחשוב להרגיש ולפעול בעצמאות ובטחון רב יותר. רכישה של כלים המהווים בסיס לשינוי מחשבתי, רגשי, והתנהגותי עוזרים ומקלים על האדם המתמודד עם מחלה ממושכת, להתמודד עם חיי היומיום באורח חיובי יותר בעל היקף שליטה טוב יותר ומסתגל.
במסגרת הטיפול הפסיכולוגי מתאפשרת גם התיחסות לקשרים המשפחתיים והחברתיים, כמו גם להבנה שתחושת האבדן איננה בלעדית לאדם שחלה, אלא יש לה השלכות גם על הסובב אותו.

טרשת נפוצה

פיברומיאלגיה

דאבת השרירים מוגדרת כתסמונת, כלומר אסופה של תסמינים, ולא כמחלה, כיוון שמדובר במצב רפואי שמתאפיין בקבוצת תסמינים אופיינית, ולא ידוע הבסיס הפיזיולוגי-פתולוגי שלו

התסמינים המאפיינים תסמונת זאת הם כאבים מפושטים כרוניים ללא הסבר פיזיולוגי ידוע. כדי שהכאב יענה על דרישות ההגדרה הוא צריך להיות בכל הגוף (פלג עליון ותחתון, מימין ומשמאל) ונמשך 3 חודשים לפחות

פיברומיאלגיה – אנרגיית קור
פיברומיאלגיה? (Fibromyalgia – FM/FMS)
תסמונת הפיברומיאלגיה מתארת מצב שכיח של כאבי שרירים מפושטים ותשישות המופיע אצל 2% מהאוכלוסיה ,’פיברומיאלגיה’ הינה כאב בשרירים ובסיבי רקמות החיבור הגידים.
מצב זה מוכר כתסמונת מאחר והוא אוסף של סימנים ותסמינים המתרחשים יחדיו , תסמין הוא מה שהחולה מדווח עליו לרופא.
פיברומיאלגיה היא תסמונת מבלבלת במיוחד, ולעיתים קרובות לא מאובחנת בשל העובדה שהתסמינים שלה יכולים להופיע גם במצבים רפואיים אחרים.
פיברומיאלגיה פוגעת בעיקר בשרירים גידים וברקמות המחברות אותם לעצמות , למרות שההרגשה היא שזאת מחלת פרקים, זה אינו סוג של דלקת פרקים והיא אינה גורמת לעיוותים במפרקים
פיברומיאלגיה היא מחלה של רקמות רכות או ראומטיזם של השרירים. ראומטיזם מתייחס לכאב ולקישיון הקשורים בדלקות פרקים ובהפרעות של המפרקים, השרירים והעצמות.
בפיברומיאלגיה יש מצב שכיח של כאבי שרירים מפושטים ותשישות המופעים אצל שני אחוזים מהאוכלוסייה. פיברומיאלגיה היא אוסף של תסמינים המופיעים יחדיו. הפגיעה היא בעיקר בשרירים וברקמות המחברות אותם לעצמות ומלווה לעתים קרובות בראומטיזם של השרירים, בכאב וקישיון הקשורים לדלקת פרקים ובהפרעות של המפרקים, השרירים והעצמות.

בין התסמינים העיקריים של פיברומיאלגיה נמנים כאב המופיע בכל הגוף. לעתים הכאב קשור לשעת היום, רמת הפעילות הפיזית, מזג האוויר, דפוסי השינה ומידת המתח שהחולה חווה. 90 אחוזים מהמחולים סובלים מעייפות, מתונה או חמורה, ומהפרעות שינה. הם חווים תשישות וחוסר אנרגיה כמו שחשים בעת שפעת.
ישנם גם שינויים במצב הרוח והחשיבה. קיים קשר בין המחלה לבין דיכאון וחרדה. בנוסף, עלולים החולים לסבול מכאבי ראש, כאבי בטן, נפיחות, שלשול, עצירות, תסמונת המעי הרגיז, תכיפות במתן שתן ומחזור דם רגיש.

בין הגורמים המוכרים כיום העלולים לגרום להתפרצות פיברומיאלגיה ניתן למנות גורמי דחק כמו מחלה, טראומה פיזית או נפשית או שינויים הורמונאליים. מעורבות בתאונת דרכים או הידבקות בשפעת או בווירוס, עלולים להחיש את התפרצות המחלה.

מחלה קשה על רקע נפשי נטו , פחדים , חרדות , רקע פסיכולוגי , מיגרנות , דלקת פרקים קרות , אוסטופרוזיס , אוסטוארטריטיס .
גורם מנטאלי ואומציונלי .
כאבים בכל הגוף : שרירים , מפרקים , גידים
מחלה מחמירה בחורף

אבחנה
אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים.
יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו).
האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים:
* הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד.
* אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף.
* במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס.
* רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ).
* 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון.
* שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני

מהלך המחלה ופרוגנוזה
לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות.
אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב.
תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות).

המשותף והמבדיל בין CSF ל FM
ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS.
* חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS.
* חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט
* בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה.
* תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך.
* CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית.
* חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS.

הגישה הטיפולית של ד”ר יוסף רחמים במצבי פיברומיאלגיה
1. פיתוח מודעות והבנת המחלה אצל החולה/ מטופל.
2. טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים.
3. עיסוי רקמות רפואי
4. עיסוי לימפתי
5. פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה
6. הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´
7. עבודה על גוף ונפש
8. התאמת סגנון חיים למטופל , בניית הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים,
9. הרגלי תעסוקה,
10. שמירה על תזונה ומשקל,
11. פיתוח תחביבים וזמן פנאי
12. דיקור
13. טיפול נטורופאתי בפיברומיאלגיה
14. טיפול תזונתי בהתאמה אישית
15. טיפול בויטמינים ומינראלים
16. ארומתרפיה לחיזוק גוף
17. פרחי באך לאיזון הנפש

בנוסף לכאבי השרירים, נוטים חולי הפיברומיאלגיה לסבול מדיכאונות, הפרעות שינה, כאבי ראש, רגישות לשינויי טמפרטורה , רגישות למעברים בין עונתיים , התפרצויות כעס, תחושות נימול בגפיים, מעי רגיז, הפרעות זיכרון, הפרעות קוגניטיביות, הפרעות זיכרון ועוד.

לקריאת מאמרים נוספים

http://maagal-haim.com/ARTICLE1.asp

ד”ר יוסף רחמים
המרכז לרפואה אינטגרטיבית

להתייעצות חינם
053-7738220

פיברומיאלגיה

המוחות שלך הם אוצר השווה מליארדים

כשילדים קטנים אומרים ‘אני רוצה’ הם מקבלים רוב מה שהם רוצים.
את הדור שלנו חנכו לא לרצות אלא להסתפק במה שי, מה שנותנים,
לכן בדור שלי רוב האנשים נשארו ברמה דומה לזאת של ההורים
גם מי שהתעלה נקרו בדרכו מעגלי הפסד (קוראים לזה דפוסי טרום לידה).

המוח של הילדים שהוריהם לא אומרים להם להסתדר עם מה שיש הוא מוח מכוון מטרה.
מוח מכוון מטרה משיג אותה בדרך זו או אחרת.

המוחות שלנו הם הפיסי, הרגשי, השכלי, האמונות/התניות
והמוח הרפטיליאני (מוח ההישרדות הנלחם בכל שינוי שאנחנו רוצים ליצור בחיינו)

בשיטת סילבה הצלחנו לשלוט ולתכנת תאי מוח שכלי
במגוון השיטות ההוליסטיות החוויתיות כיום אנחנו נעזרים במוח הרגשי ליצור מציאות חדשה.

את הדפוסים וההתניות חלקן משחררים בשרברבות הוליסטית
ואת המוח הרפטיליאני ‘מרמים’ ויוצרים מציאות חדשה כרצוננו דרך שיטת המכנה המשותף להצלחה.

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שאפשר להצליח,
ניתן להשיג מטרות, להתעשר, להיות מאושר, להצליח בעסקים, בזוגיות ובכל שנרצה
אם אנחנו מוכנים לשלוט על המוחות שלנו ולהראו להם כי ‘אנחנו נוהגים את רכב חיינו’ והמוחות פועלים לפי כיווני הנהיגה שלנו.

כל אחד יכול.

בברכה
דר’
אסתיה חטר גזה Mc.D
0547-234584 (בימי חול)

http://www.misti-holisti.co.il

דילמות אישיות

רפואה משלימה לגיל המעבר – מנופאוזה

רפואה משלימה לגיל המעבר – מנופאוזה
גיל המעבר הוא תקופה שבה מגיעה אל סיומה תקופת הפוריות של האישה, המתחילה בגיל ההתבגרות עם קבלת הווסת הראשונה.
משמעות המילה מנופאוזה מיונית: מנ – חודש פאוזה – הפסקה. התהליך עשוי להתרחש בגיל 45-55 , בכפוף למשתנים גנטיים, תנאי אקלים, השפעות סביבתיות וכו’.
גיל המעבר בארץ נע סביב הממוצע העולמי העומד על 50-52.
המנופאוזה יכולה להיות מוגדרת באופן צר כסופו של מחזור הווסת והפסקת חיי הפוריות של האישה, אבל גם מעבר פסיכולוגי ורוחני משמעותי ביותר. דוחות של אנתרופולוגים גילו שהנחות תרבותיות על הזדקנות ונשיות יכולות לפעול להגדלת הסימפטומים הגופניים או להפחתתם. אצל הסינים, למשל, שמעריצים את הגיל, אין מילה מקבילה ל”גלי חום”. המנופאוזה איננה נושא בסין, לפי ד”ר גיין פורצ’ינו, שהשתתפה בכנס הנשים הסיני-האמריקאי הראשון ב-1990. “הנשים שם מתעמלות, אוכלות מזון דל-שומן, ונוטלות צמחי מרפא לכל מחוש”. לעומת זאת, עבור מיליוני נשים בבריטניה הגדולה, ה”שינוי” הוא עדיין בחזקת הטאבו האחרון. רק אישה בריטית אחת מתוך עשר חלקה עם בעלה את חששותיה באשר למנופאוזה הקרבה, ובודדות שוחחו על כך עם רופאיהן. (מתוך סקר). בארצות הברית יש לנשים השפעה כמדעניות, רופאות, אחיות, משפטניות, עיתונאיות ועורכות כתבי-עת, וכאשר הן שמו את כובד-משקלן על פתיחת נושא זה בקונגרס ובתקשורת, שטף את החברה האמריקאית גל ענק של התעניינות במנופאוזה. המנופאוזה היא ציון דרך ביולוגי שדורש מהנשים להכיר במקום שבו הן נמצאות בחיים. זהו מעין טקס התקדשות והתקבלות את הבגרות השנייה שלהן. נשים שמקדישות זמן כדי להעריך את המקום שבו הן נמצאות, הינן מבחינה גופנית, פסיכולוגית ורוחנית, אלו שינועו קדימה. הן תהיינה יותר מאוזנות ופוריות בגיל החמישים והשישים.
מרגע הפסקת הפרשת האסטרוגן, ההורמון הנשי, ע”י השחלות, הביוץ מתחיל להיעלם ומתחילה ירידה בהורמון הפרוגסטרון. למרות ההדרגתיות המאפיינת תקופה זו, נשים רבות חוות את התופעות באופן חד.

קיימים 3 קבוצות של תסמינים:
1. התסמינים המידיים:
גלי חום,הפרעות בשינה, מצבי רוח, עצבנות ואי שקט, הלמות לב.
2. התסמינים של התקופה האמצעית:
ירידה בהורמוני המערכת האורוגניטלית: דרכי השתן והמין
ירידה חזקה בחשק המיני, כאבים במתן שתן,
“זיהומים” חוזרים בדרכי המין והשתן (אלו לא זיהומים על רקע חיידקי כי אם על רקע אטרופיה של דרכי המין: כלומר: הקירות הרב שכבתיים של הנרתיק נעשים דקים מאוד ולכן נוטים לפציעות).
3. תסמינים ארוכי טווח:
אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן)
שינויים במערכת הלב וכלי הדם.
(בתקופה מאוחרת יותר) – אלצהיימר – מחלה הקשורה כנראה לרמות אסטרוגן
תסמין גלי החום:
כרבע מהנשים הסובלות מגלי חום מחפשות עזרה רפואית ויש נשים, אף כי מעטות, הסובלות ממצב זה שנים רבות לאחר המחזור האחרון. גלי החום נבדלים בעוצמתם ובמשכם מאישה לאישה אף ברוב המקרים הם נמשכים בין שלושים שניות לחמש דקות. התדירות אף היא לא קבועה: היא נעה מפעם פעמיים בשבוע ועד לשלושים עד חמישים פעם ביום. זמן הופעתם יכול להיות בלילות, ואז הם משבשים את איכות השינה וגורמים לעייפות ומצב רוח ירוד, והוא שכיח יותר במזג אויר חם ובתקופות של מתח נפשי.
תסמין הפרעות בשינה:
התסמין השני בשכיחותו שבגללו פונות נשים לעזרה רפואית. הקשיים הם בהירדמות ראשונית, התעוררות תכופה במהלך הלילה, התעוררות מוקדמת בבוקר, קושי בהירדמות לאחר התעוררות, שינה המופרעת ע”י חלומות, איכות שינה נמוכה, או שילוב של כמה קשיים. המקור השכיח ביותר לבעיות שינה היא פעילות גבוהה של מערכת העצבים האוטונומית עקב אירוע המשפיע על המצב הנפשי.
כאבים כרוניים :
כאבי שרירים ופרקים נפוצים מאוד בשלהי ולעיתים אף לפני גיל המעבר, עקב ירידה בפעילות השחלתית. בתקופה זו סובלות נשים מבעיות הקשורות בשלד והבאות לידי ביטוי בכאבי גוף, כיווצים, דלקות פרקים, שחיקת המפרקים ועוד. האוסטיאוארתריטיס (OSTEOOARTHRITIS ) נפוץ בקרב נשים פי שלושה מאשר אצל גברים, ודלקת פרקים מסוג RHEUMAOID ARTHRITIS משפיעה על פי שניים יותר נשים מגברים. גם כאבי שרירים ללא ממצא רפואי כלשהו תוקפים יותר נשים מגברים בגיל זה.
הטיפול השכיח (ברפואה קונוונציונלית):
טיפול בתחליפי הורמונים
HRT – HORMONAL REPLACEMENT THERAPY
– לנשים שיש רחם יש להוסיף פרוגסטרון (למניעת סרטן רירית הרחם)
והוא לא מתאים לנשים שנמנות עם קבוצת סיכון לסרטן שד, ולא מתאים לנשים שבמשפחתן היסטוריה של מחלות כלי דם, לב ואוסטיאופורוזיס.

המאפיינים הנפשיים/פסיכולוגיים שיכולים להופיע בתקופה זו:
• בושה ופחד מהשינוי המתרחש
• דימוי גוף שלילי
• מיניות – בעיות בתפקוד המיני, ירידה בחשק המיני
• ירידה בדימוי העצמי – בביטחון העצמי
• אובדן ערך כאישה וכאם כתוצאה מאובדן הפוריות
• משבר זהות – בדיקת ההישגים של העבר, שאלות לגבי העתיד
• כאישה: מהם התפקודים והמיקוד, איזה חלומות לא הוגשמו
• מצבי רוח משתנים – קיצוניות בין אופטימיות לפסימיות.
• דכדוך ותקווה, UPS & DOWNS , עצבנות ושלוה וכו’
• התקרבות אל הזקנה , מוות, אובדן הנעורים.
• התמודדות עם הזדקנות/מות ההורים.
• ה”קן המתרוקן” – ילדים שעוזבים את הבית.

טיפול מערכתי על פי גישת י.רחמים
טיפול מערכתי ב מנופאוזה מתבסס על הבנת האנרגיה המרכזית הפועלת באישה בתקופה כניסה לגיל המעבר .

הטיפול ברפואה משלימה כולל :
1. חיזוק מערכות מפתח בגוף ,
2. תמיכה רגשית – פרחי בך
3. ייעוץ תזונתי > בניית מקורות חוזקה פיזיים, אנרגטיים
4. חיזוק מערכת חיסונית
5. חיזוק מערכת הורומונאלית
6. דיקור
7. טיפול במוקסות
8. טיפול במגנטים רפואיים
9. טיפול בפרחי בך
10. טיפול באמצעות שמנים> ארומתרפיה
11. טיפול באמצעות חליטות
12. פעילות גופנית
13. לימוד והדרכה לביצוע טיפול עצמי באמצעות אור וצבע

בברכת רפואה שלמה ,
יוסף רחמים
מטפל בכיר ברפואה אינטגרטיבית
053-7738220

גיל המעבר

כאבי גב שלד ויציבה

ינון חפר אוסטאופת O.D
נותנים לך גב
כל מי שיש לו גב, יסבול בשלב מסוים בחייו מכאבים הנובעים מלחץ על עמוד השדרה. זאת תוצאה בלתי נמנעת של העובדה שאנו הולכים על שניים ולא על ארבע כמו הרבה בעלי חיים אחרים. התופעה של כאבי גב, פריצות דיסק וכו’ הולכת ומתגברת עם הגיל אבל גם צעירים סובלים ממנה. ינון חפר, אוסטאופת מומחה שרכש את השכלתו בחוץ לארץ וגר היום בקיבוץ כיסופים – מציע פתרון.
למי שלא מכיר, אוסטאופתיה היא שיטה שפותחה במאה ה 19 אוסטאופתיה יכולה להיות מוגדרת כשיטת ריפואי ידנית של חוסר תפקוד גופני או מכני של הגוף האנושי. ביחס למעורבותם של תהליכים פתולוגיים שיובילו לצמצום או להעלמות המחלה,השיטה כוללת עבודה פיסית לאיזון עצמות השלד, תפקוד שרירים ואיברים פנימיים וגם לריפוי המצב הביוכימי והרגשי.
איך עובדת השיטה ומה כרוך בתהליך הטיפולי?
“אוסטאופת מקצועי מוצא את הבעיה שמעבר לכאבים הפיסיים. בתהליך האבחון עושים ‘השלכה’ של הבעיה על כל הגוף כולל ברמת הרגש והנפש. אם למשל לאדם מסוים יש כאבי צוואר, יש למצוא קודם כל, את הסיבה הגורמת לכך. המפגש ביני ובין המטופל מתחיל בשיחה הכוללת גם בדיקת שרירים (קינסיולוגיה). אני מקשיב לתגובות המילוליות וגם מתבונן בהקפדה בשפת הגוף של המטופל ומכל הנתונים מגיע להבנה של מקור המחלה או הכאב שמטריד אותו. כאשר המטופל מבין ומודע לעובדות וגם מפנים שאורח החיים שלו אחראי לבעיותיו, הוא בדרך כלל, מוכן לעשות שינוי מתבקש. הכוונה לשינוי בהרבה תחומים החל מחשיבה נכונה, תזונה, צורת שינה, נעליים מתאימות ועוד. אני מסביר למטופלים כיצד עליהם לאזן ולשפר את אורח החיים שלהם על מנת להגיע לתוצאה מיטבית בטיפול. העבודה על התחום הפיסי (הגוף) דומה במקצת לפעולות של טכניקת הכירופרקטיקה וכוללת ‘מניפולציות’. ההבדל הגדול הוא שהאוסטאופתיה היא שיטה יותר עדינה ומותאמת אישית לכל אדם בהתאם לבעייתו הספציפית. וגם מיתיחסת לאברים הפנימים השיטה מבוססת על הבנת התפקוד הלקוי ברמה המכנית של תפקוד הגוף ותיקונם ,כמו גם טיפול בהיבטים הנפשיים. כאשר אני מטפל , הגוף כולו מתאזן ונוצרת סיטואציה בה הגוף מסוגל לרפא את עצמו”.
למה אתה מתכוון?
“כיום כבר ברור שהגוף והנפש מהוות יחידה אחת כוללת שחלקיה משפיעים אחד על השני. במפגש הראשון חשוב לעשות אבחון נכון ומדויק ואז תוך מספר קצר של טיפולים מתרחשת הקלה משמעותית וריפוי. במידת הצורך, ממשיכים לעבודת עומק כדי להבין מה מפריע בתהליך אבל בדרך כלל זה טיפול קצר מועד. לדעתי ולדעת חוקרים רבים וחשובים שלמדו את הנושא, הצד המנטלי והרגשי משפיע על הגוף במידה רבה, יותר ממה שאנו נוטים לחשוב ולהאמין. גם מחלות קשות וסופניות כמו סרטן נובעות ממקור פסיכולוגיה שמשב את פעילותו התקינה של הגוף וגורם למחלה להתפתח. לעיתים אבחון מקורות בעיית בריאות עמוקה וחמורה, לוקח זמן, אבל זה אפשרי והכרחי. סביר להניח שאדם אינו מודע וגם אם כן- לא יספר מה באמת מתרחש בעולמו הפנימי, בעשר דקות ראשונות של מפגש מול אדם זר. הדינאמיקה המתרחשת ביני ובין המטופל חשובה והיא מתרחשת בצורה תהליכית ומובנית. באופן כזה, מתאפשר למטופל לפתוח את ליבו בנינוחות ובגלוי. בניגוד לפסיכולוג שיכול לתת למטופלים שלו יעוץ והבנה מנטלית בלבד, באוסטאופתיה ניתן לתת תשובה עמוקה ורחבה יותר מכל ההיבטים”.
איך הגעת לתחום? כמה זמן אתה עוסק בזה? מה ייחודך?
“אני עוסק בתחום מזה כעשר שנים. למדתי את המקצוע בספרד במשך שש שנים והתנסיתי גם בעבודה בשיטות מגע נוספות. בין היתר למדתי מגוון עיסויים אבל תמיד הרגשתי ש’משהו’ היה חסר לי שם. את התשובות להשפעות הנפשיות על הגוף, מצאתי בסופו של דבר בתחום האוסטאופתיה והטנטרה, בהן אני עוסק עד היום בהצלחה מרובה. אני עובד בכיסופים, בקליניקה בנתיבות ובתל אביב, בבית חשמונאי וגם במסגרת קופת חולים לאומית באשדוד וקריית מלאכי. לדעתי, הייחוד שלי הוא שאני מאמין בביצוע עבודה הוליסטית, אנושית והגונה, מה שאומר שאני לא ‘מושך’ טיפולים. כסף זה לא הכל ועבורי – המקצוע הזה הוא הרבה יותר מעבר למקור פרנסה. אני עוזר לאנשים כדי שיבריאו וזה מה שמנחה אותי בטיפול”.
תוכל לתת דוגמה לטיפול מיוחד?
“במהלך השנים, יצא לי לטפל בהרבה מקרים קשים ומיוחדים במינם. בין היתר, היה לי מטופל בספרד, אדם אחרי שבץ מוחי שהיה מרותק לכיסא גלגלים. אחרי שני טיפולים בסך הכל הוא יצא מהקליניקה בהליכה. התברר שהבעיה שלו הייתה בעצם משבר בחיים הזוגיים שהוביל לתגובה פיסית קשה. במקרה אחר, הגיעה אליי ילדה בת שש עם שני מכשירי שמיעה על אוזניה. הילדה סבלה מלקות שמיעה קשה וכל הטיפולים הקונבנציונאליים לא עזרו לה. ילדים הם ‘נקודה רגישה’ מאוד אצלי והחלטתי שאני חייב לעזור לה. אחרי שעה וחצי של טיפול, הורידה את המכשירים והצהירה שהיא שומעת היטב. איך עשיתי את ה’נס’ הזה? טיפלתי בה באמצעות שיטת קרניו סקראל העובדת על עצמות הגולגולת. התוצאה הייתה מהפך ניסי וההסבר שלי להוריה הנדהמים היה שפשוט היה צריך לעבוד אתה נכון… מטופלת אחרת שהגיעה אליי בגלל ‘מחלת הנשיקה’ שגרמה לה לחולשה כללית קשה וריתקה אותה למיטה, גם היא נרפאה אחרי מספר קטן של טיפולים”.
מה אחוזי ההצלחה שלך?
“ישנם מקרים בודדים בהם המטופל אינו בשל מבחינה פסיכולוגית לשינוי. כך קורה לעיתים רחוקות, שגם אחרי טיפול ממושך אין תוצאות. האחריות של הטיפול הינה קודם כל נחלתו של המטופל ותפקידי הוא לעזור לו. אם אין שיתוף פעולה, הטיפול יכשל”.
ינון חפר, חזר לישראל אחרי שנים רבות בחו”ל, שם רכש את הכשרתו ועבד כמטפל ב אוסטאופתיה. לדבריו “אני נותן לרופאים לדאוג למחלות בזמן שאני דואג לבריאות”.
COM.MAGMAMASAJE. WWW

אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית

הומאפתיה וחיסונים

הומאופתיה וחיסונים

חיסון מהווה נתינה של חומר מסוים לאוכלוסיה שלמה ללא הבחנה מבדלת. זהו גירוי היכול לגרום להופעת מחלה בשל שינוי במנגנון ההגנה של הגוף. ישנם כמה אופנים בהם הגוף יכול להגיב לאחר חיסון:

  • העדר תגובה כלשהיא לחיסון יכולה להראות שהמערכת שמגינה על הגוף בריאה ביותר אבל גם ההיפך, שהיא כל כך חלשה שאינה יכולה להגיב לפעולה שעשה החיסון.
  • תגובה עדינה כמו דלקת מקומית שתתפתח בעקבות חיסון תראה כי מנגנון ההגנה של הגוף חלש והתגובה תמשך זמן רב או תהפוך לכרונית.
  • תגובה חזקה יותר לחיסון עם חום וחלושה תראה כי התגובה של מערכת ההגנה של הגוף בריאה ומסוגלת להדוף השפעות זרות. חשוב לדעת כי במקרים כאלה יתכן והחיסון לא יהיה אפקטיבי.
  • תגובה מערכתית קשה עם סיבוכים היא המקרה הגרוע ביותר של תגובה לחיסונים ויכולה להיות חמורה ומתמשכת. מקרים כאלו מפורטים באתר של אגודת חסון.

 

בשל העובדה שקשה מאד להוכיח את הקשר בין החיסון לפריצה המחלה, ברוב המקרים , המערכת הרפואית אינה מכירה בנפגעי חיסונים ואינה יודעת כיצד לתקן את הנזק שנגרם. בקליניקות ההומאופתיות, רואים הרבה מקרים של הופעת מחלות אצל אנשים שהיו בריאים לחלוטין לפני החיסון.

בדרך כלל הטיפול ההומאופתי ינתן כרגיל והמטופל יקבל רמדי מדויקת למצבו , אך לעיתים בשל החיסון , לא ניתן יהיה לטפל במקרה עד שלא ניתן משהו ש”ינקה” או יסתור את השפעתו המזיקה של החיסון. לפעמים הפגיעה בעקבות החיסון אינה נובעת דווקא מגורם המחלה שהיה בחיסון (או חלק ממנו ) אלא דווקא מהחומרים המשמרים ששמים בחיסונים כדי שלא יתקלקלו.

אותם אנשים שרגישים לחדירה של גורם זר יגיבו לחיסון ויתפחו תגובה בהתאם לחוזקו של גופם והמערכת החיסונית שלו.

חשוב לבחון כל חיסון לגופו של עניין וחשוב במיוחד לא לחסן ילד אם בדיוק באותה תקופה חל שינוי משמעותי בחייו, כמו כניסה לגן חדש, הפסקת הנקה, החלפת דירה וכדומה.

חשוב לא לחסן ילד חולה או כזה שהחלים הרגע ממחלה כי המערכת החיסונית שלו ירודה מדי ולא תוכל להתמודד עם הגורם הזר שהוכנס לגוף בחיסון. שבועיים ללא נזלת, זה לא סימן לבריאות!

ילדים במשפחות שנפגעו מחיסונים יכולים להגיב קשה במיוחד ורצוי לשקול לא לחסן אותם כלל.

הפרעת קשב והיפראקטיביות

חיים עם הרגלים מעכבים

אחד מסימני הזיהוי של הרגל יעיל הוא יכולתו להקל ולהיטיב את חיינו. הרגל יעיל יכול לחסוך לנו זמן, כוחות ומשאבים אחרים. ואולם, מה קורה כשנוצר כשל ולא רק שההרגל הקיים אינו מיטיב איתנו אלא הוא הופך לגורם מעכב, מפריע ומקשה על ההתנהלות השוטפת שלנו? כיצד נזהה הרגל מעכב וכיצד הוא מתבטא בבית ובמסגרת החינוכית?

“אני רוצה לדעת איך אפשר להשליט סדר ומשמעת בגן בלי לצעוק ולכעוס כל היום. לפעמים אני מרגישה שהילדים בכלל לא מתייחסים למה שאני אומרת, הם ממשיכים לעשות מה שבא להם כאילו שהם בכלל לא שמעו אותי. לפעמים הם מסתכלים עליי כאילו שזאת הפעם הראשונה שאני מבקשת מהם לסדר או להיכנס לגן. אולי הם באמת לא מבינים מה אני רוצה מהם? זה גומר אותי שכל הזמן יש מתח וצעקות בגן. אני כבר לגמרי מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. אולי אני בכלל לא מתאימה להיות גננת” – כך הציגה שרון (שם בדוי) את הצורך שלה בהדרכה וייעוץ חינוכי כגננת בגן חובה.

כמו שרון, גם יעל ואסף, הוריהם של תומר בן ה – 10, יפית בת ה – 6 ויאיר בן ה – 3 (שמות בדויים) הגיעו להדרכת הורים על מנת לגרום לילדיהם לשתף פעולה, לעזור ולגלות אחריות אישית. “אנחנו כבר מותשים” – אמר אסף. “כל היום אנחנו כמו במלחמה. בבקר למשל לתומר מאד חשוב לא לאחר לבית הספר, אז החלטנו שיעל אחראית על להלביש את הילדים ואני מכין ארוחת בקר וסנדוויצ’ים.. אבל כשהילדים קמים הם מיד מתיישבים מול הטלוויזיה ואז אנחנו צריכים לריב איתם כדי שיגמרו להתלבש ויבואו לאכול. אחר כך בחמש הדקות האחרונות פתאום לא מוצאים את הנעליים של יפית, אז כולם מתחילים לחפש את הנעליים שלה, ותומר צועק שהיא עושה בכווה ומתעצבן שהוא שוב מאחר, וכשכבר כולם מוכנים יאיר נזכר שהוא צריך לשירותים… בקיצור כולם יוצאים מהבית עצבניים וכועסים…”.

כשבקשתי מיעל ואסף לתאר את סדר היום בביתם התברר שהם אלה שמסדרים ואוספים בסוף היום משחקים וחפצים מפוזרים, עורכים ומפנים שולחן לפני ואחרי ארוחות, מחפשים ציוד ש”נעלם” וכ”ו, בעוד הילדים עצמם מתעלמים מהבקשות החוזרות שלהם לסדר / לאסוף / להחזיר למקום וכ”ו. “זה נשמע שאתם בעצם עובדים בשירות הילדים” – אמרתי בתגובה לתיאור. אט – אט גם התברר שיעל ואסף טרם התפנו להגדיר ולהקצות מקום קבוע לחפצים כמו נעליים, משחקי קופסא, ניירת, חומרי יצירה, כלי כתיבה וכ”ו. “לפעמים הבלגן בפינת האוכל ובסלון מטריף אותי ואז אני מתפרצת ולפעמים אני פשוט גמורה אז אני מתעלמת ומרימה ידיים” – אמרה יעל.

לצד ההבדלים בין החוויה של שרון כגננת לבין החוויה של יעל ואסף כהורים ניתן למצוא ביניהם מכנה משותף רחב למדי:

  • תסכול, חוסר שביעות רצון ונסיגה בביטחון העצמי של המבוגר כמנהיג.
  • פער משמעותי בין הרצוי למצוי.
  • חוסר איזון בין המאמץ וההשקעה הגבוהה של המבוגר לעומת חסך בשיתוף הפעולה של הילד.
  • אווירה של מתח ועצבנות, לעיתים סוערת ובלתי צפויה

שינוי הרגלים ועיצוב התנהגות רצויה

כמו שיעל ואסף שואפים להיטיב את האווירה המשפחתית בביתם גם שרון שואפת להיטיב את האקלים החינוכי בגן הילדים אותו היא מנהלת. בשני המקרים נדרש שינוי יזום שיוביל להטבה הרצויה. הרי סביר להניח שבלי שינוי משמעותי ב”דרך” או במסלול הנסיעה נגיע שוב ושוב לאותו ה”יעד” גם אם הוא אינו היעד שרצינו.

שינוי הרגלים ועיצוב מחדש של סגנון התנהגות כמוהו כהחלפת “משחק” אחד במשחק אחר, ולרוב הוא מורכב משני מהלכים מהותיים.

  • המהלך האחד הוא סגירתו של ה”משחק” בו שחקנו עד עכשיו. הכחדה של הרגל קודם, מעין פרידה או הפסקה של התנהגות קיימת. הליך זה מחייב עצירה ברורה והכרזה חד משמעית שאומרת: אנחנו לא רוצים יותר לשחק במשחק הזה. “שברנו את הכלים ויותר לא משחקים”. “מנהיג החבורה” חייב לגייס את שיתוף הפעולה של כלנו על מנת שנסכים להיפרד מהמשחק המוכר והידוע.
  • המהלך השני הוא פתיחתו של משחק חדש ובלתי מוכר. על מנת לשחק ולשלוט במשחק חדש עלינו להכיר את חוקיו, להתאמן ולהתנסות בו כמה שיותר. למידה של הרגל בלתי מוכר או הקנייה של התנהגות חדשה מצריכים “מורה נהיגה” אחראי ו”שיעורי נהיגה”. על מנת ללמוד את חוקיו של המשחק החדש מנהיג ה”חבורה” חייב להכיר ולשלוט במשחק שהוא רוצה להוביל. מורה הנהיגה חייב להיות בקיא בחוקי התנועה ובדרך בה הוא מורה לנו לנסוע.

על מנת ליישם הלכה למעשה את שני המהלכים בבית ו/או במסגרת החינוכית נדרש הסכם חברתי חדש או במילים אחרות “אמנה חברתית” שתגובש בין הילדים לבין המנהל האחראי (הורים, גננות, מטפלים, מחנכים, מדריכים..). 

זאת ועוד: הורים ומחנכים רבים מבקשים “הוראות הפעלה” שינחו אותם צעד אחר צעד כיצד להקנות הרגלים. רובם ככולם שואפים להגיע למצב בו הילד יפנים ויישם את ההרגלים בחיי היום יום באופן עצמאי ושוטף, בלי ויכוחים ובלי להקדיש לכך אנרגיות וזמן יקר.

צורך זה הניע אותי לכתוב מדריך מעשי עם הנחיות וכללי “עשה” שיסייעו לכל אלה המנסים להקנות הרגלים יעילים תוך הרחבה של התנהגויות רצויות ושיתופי פעולה בין מבוגרים לילדים.

בתוך כך ראוי להדגיש שהמדריך מציג הנחיות כלליות בלבד. לכל ילד ולכל מבוגר יש קצב אישי, סגנון למידה, נטיות, תחומי חוזק ותחומי קושי משלו. לכל “ארגון” בין אם הוא משפחה או מסגרת חינוכית יש נהלים, עקרונות וסולם ערכים שמנחים אותו. לפיכך יישום ההנחיות בבית ו/או במסגרת החינוכית מחייב שיקול דעת והתאמה לתנאים, לצרכים ולאפיונים הייחודיים של המסגרת, של הילד ושל והמבוגר המוביל.

לחצו כאן כדי לקבל עדכונים על מאמרים חדשים של כרמית אלון

שאלות בנושאי אימון אישי

פנקריאטיטיס

דלקת לבלב היא מחלה קשה וחמורה שעלולה להסתיים במוות!

קשה מאוד לאבחן את המחלה, אבל זיהוי מהיר וטיפול מתאים יכולים להציל חיים!

במקרים של חשד לדלקת לבלב יש צורך בתהליך אבחון הכולל לרוב בדיקות דם, אולטרסאונד בטן ולעיתים בדיקות נוספות.

הטיפול מצריך אשפוז עם אינפוזיה, אנטיביוטיקה ותרופות נוספות לווריד.

למידע נוסף, אבחון וטיפול כנסו ללינק הבא:

http://mayer-vet.com/wordpress-he/?page_id=1632

בריאות חיות מחמד (כלבים וחתולים)
עוד מאמרים!